טוב אני לא ממש יודעת מהיכן להתחיל...סוג של משבר גיל 30 טרי מאוד..
יושב לו מין גמד קטן כזה אצלי במוח ולא מפסיק לחפור שהגיע הזמן לעשות מהלך משמעותי בחיים כמו ח-ת-ו-נ-ה!!!!
מה עושים ? כשאת בחורה שנראית טוב כל החיים היית מוקפת בגברים ומלא גברים הגעת לגיל 30 ויכול להיות שעדיין לא מצאתי את האחד, אולי נהייתי ביקורתית מדי לא נראה לי..
דווקא בגיל צעיר שצריך ליהנות מהרווקות הייתי תפוסה במערכות יחסים ארוכות ולפתע בגיל 27 מצאתי את עצמי רווקה "נצחית" ואפילו התחלתי לאהוב את זה, כמה יצאתי כמה ביליתי כמה בחורים כמה דייטים (לא פגישות עיוורות כמובן), כל פעם אני נדלקת על איזה גברבר ואיכשהו זה מתפצל לשניים 1.שלמחרת הוא לא מפסיק לחפור ואז אני מתחילה להיגעל.
2. או שמתחיל ברגל ימין ואני עושה קצת בית ספר ואז שאני מתחילה להראות קצת רגישות הוא מנפנף מה עושים ?? איך מגיעים לעמק שווה עם בני זוג כבר 3 שנים שאני לא מצליחה זה משהו הזוי כל החיים הצלחתי ועכשיו אני רק מפשלת?!
פתאום מגיע השלב שאני אומרת לעצמי עכשיו אני ישלוט אני יעשה את שלי וינפנף מתחיל עידן ה"סטוצים" היו כמה מאוד מוצלחים בודדים, חלקם התאהבו בחלקם אני נפלתי חח..אוףף הגמד הזה מציק לי.. מגיעות לי מחשבות מכל כיוון אולי להביא ילד מחוץ לנישואים ילד למישהו מבוסס שיכול לתת לילד שלי בטחון כלכלי, ואז מגיע איזה מישהו שבאמת רציני הקשר מתחיל טוב מאוד די רציני , הכירות עם ההורים הכל עובר חלק ממש חלום...ואז מתחילות הבעיות הרי דברים טובים ניתנים במנות קטנות, גם זה הסתיים!!!
התחלתי להתעייף כבר מכל ההתחלות המרגשות האלו ואז :-(((
המשך יבוא....
