בוקר טוב, עוד יום שישי של ניקיונות ועייפות אחרי עוד חתונה רועשת...
כמנהגי הבוקר אני פותחת את הפייסבוק והנה הודעה.
הפעם חברה של חברה שהכרתי במסיבת הרווקות "השדכנית" לצורך העניין.
"את בקטע של להכיר מישהו? דווקא יש לי כמה אחד חבר מעבודה מהנדס והשני חבר של חבר שלי ושמו ר' ...את יכולה לראותם בפייס ואן כן תגידי לי ואני כבר יתקדם עם זה, יום טוב ש' .."
אמרתי לעצמי "וואו כמה יפה מצידה שהיא חשבה עלי, אבל מצד שני היא לא מכירה אותי ובטוח לא תדע מה הטעם שלי."
היא צירפה שני שמות: האחד מהנדס והשני רק שם - הלכתי על המוכר. הוא נראה חמוד אבל לא בדיוק הטעם שלי.
אבל די שלי את כל הזמן פוסלת אולי הפעם תתני הזדמנות, דיברנו בצ'ט ואמרתי לה שזה בסדר אשמח עם היא תכיר לי... כבר כמה חודשים טובים שלא יצאתי לדייטים אבל עכשיו אני חייבת! "הבטחת לעצמך משהו אז תעמדי במשימה."
מאוחר יותר הוא כתב לי בפייסבוק, " ההמלצות והחיוך גרמו לי לפנות אלייך....." המשכנו לטלפון ואחרי כמה ימים גם נפגשנו. את האמת השיחה לא הייתה הכי מעניינת וניסיתי לדחות את המפגש, מעין פחד מהלא נודע. פחדתי להתאכז אבל לקחתי את עצמי בידיים ונפגשנו. ישבנו באיזה בר נחמד, לא ממש הסטייל שלי אבל אני תמיד שמחה להכיר מקומות חדשים. השיחה לא הכי זרמה, הנושאים שדברנו עליהם לא היו ממש אקטואליה אלה שעמום אחד גדול. היה לי אפילו את הזמן
להסתכל מסביבי ואפילו בחור אחד לא היה בטעם שלי, כזה שהייתי ניגשת ומתחילה איתו.
ידעתי כבר באמצע הלגימה הראשונה שלי מהיין שזה לא זה ושאלתי את עצמי: "מתי זה יגמר?"
וכך ניצלתי מעוד דייט הזוי – פשוט לא זרם.
המשך לזה לא יהיה!
לילה טוב... : )
